top of page
Search

כשהנפש קורסת פנימה ועל שביעות רצון

מפעם לפעם יש פעימות אנושיות של קריסה פנימה

נפשית

כשהטעם של הדברים נהיה תפל ופחות מספק

מהו הסיפוק? הצורך להיות ולחוות את החיים כל הזמן מתוך תחושה שמעולה לי?


לנפש הפעימות האורגניות שלה, כגלי הים. לעיתים התנודות- הגלים -גבוהים, לעיתים שקטים, לעיתים מתפרצים וכו..

יש לנו רצון מיידי לתקן, להביא סיפוק מיידי. להרגיע את הגלים.

ופונים לדברים מיטיבים. כמו סרט מצחיק, שיר שנוגע , מפגש עם חבר, יצירה, ספר. כל אחד ועולמו הוא.

וכשהשבעתי את רצוני, הגעתי לשביעות רצון. ביוגה יש לזה שם- סנטושה. מה אז?

כשהרצון הושבע. מה הלאה? אני שוב רעבה . מחפשת. דורשת. החסר זועק ורוצה סיפוק חדש מיידי.

וכן הלאה והלאה.

אז מה עושים?

מתבוננים פנימה. לומדים ומלמדים את עצמנו, את עצמי להתמלא מהריק. במרווחים שקיימים בתוך החיים. אין אלו דברים גדולים כמו טיסה, רכב חדש, בגד חדש. אלו המרווחים שתמיד שם בנוכחות שקטה.

להעמיק פנימה אל האוקיינוס הפנימי.

לאפשר לאור לחדור דרך הצינורות.

ועוד פעם לנסות ועוד פעם.

לא להתייאש.

מותר לקרוס.

זה אנושי.

אך יש דרך להתעורר.

היקום מלא באור ואהבה


יום נעים, רננה




コメント


bottom of page